מבנים היסטוריים בנגב

ברחבי הארץ ניתן למצוא מבנים היסטוריים ואתרי מורשת רבים וחשובים. במהלך העשורים האחרונים חלקם הוכרזו כאתרים לאומיים תוך הסתמכות על חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, אותם אתרים זכאים להגנה, לשימור ולשיקום בידי הממשלה. מתוכם, שבעה אתרים נמצאים בדרום הארץ – כל אחד בעל סיפור ייחודי ומרתק, וביניהם: ההתיישבות הציונית-חקלאית בנגב להפרחת השממה, חלוצי התעשייה בים המלח, תחנת הרכבת הטורקית שבבאר שבע, ושחרור אילת באום רשרש. מן הראוי שהציבור הרחב יכיר את אתריה הלאומיים של מדינת ישראל. 
כאן נציג מספר אתרים לאומיים הנמצאים בנגב הצפוני והמערבי:

תחנת הרכבת התורכית בבאר שבע

מראשית ימיה, חוברה באר- שבע לקו הרכבות הבינלאומי "הרכבת החיג'אזית" בפרויקט תחבורתי יוצא דופן. הקו החל בדמשק שבסוריה והגיע עד אל- מדינה שבחיג'אז (כיום- חלק מערב הסעודית). תחנת הרכבת התורכית הוקמה בשנת 1915, מתוך צורך צבאי של השלטון העות'מאני לציר אספקה מסוריה אל חזית הלחימה בסיני.

הרכבת שימשה את התורכים במשך שנתיים כעורק אספקה לנשק, תחמושת וציוד לחילות הצבא העות'מאני בדרום. ביום 31 באוקטובר 1917, נכבשה באר- שבע בידי הכוחות הבריטים וחיילי גדוד הפרשים (מאוסטרליה וניו זילנד). הבריטים החלו להניח מסילת ברזל נוספת בדרום- קו באר- שבע רפיח, שפעל עד שנת 1927. מבנה בית הנתיבות המרשים שימש מראשית שנות ה-40 כמעונם הרשמי של המושלים הבריטי. לאחר שחרור באר- שבע בשנת 1948, שימשו המבנים בתחנה לצרכים שונים ובהם: מקום מושבה של יחידת המודיעין שלימים הפכה ליחידת 8200 של צה"ל, מרכז לאמנות חזותית ובו סדנת הדפס לנייר ובית ספר שדה של החברה להגנת הטבע.

בשנים האחרונות, תחנת הרכבת התורכית עברה תהליך של חידוש ופיתוח. בשנת 2012, במבצע מיוחד, הובא לבאר- שבע קטר קיטור מקורי, זהה לקטר 70414 שפעל בדרום הארץ בשנות ה-50. לאחר תהליכי שימור וחידוש, ניצב כיום הקטר בגאון במתחם ההיסטורי של תחנת הרכבת התורכית - "מתחם הקטר 70414".

כיום, מהווה האתר מתחם תרבות, בילוי ופנאי ייחודי בעיר העתיקה של באר- שבע. במתחם יפעלו: מסעדת שף וגלריה לתערוכות מתחלפות, מיני מוזיאון אינטראקטיבי של רכבת ישראל, עמדת קפה, קרונות רכבת אותנטיים ואלמנטים אטרקטיביים נוספים.

הפתיחה בקרוב!

פייסבוק: "הקטר 70414"

אתר לאומי בית אשל:

בית אשל סמוך לעלייתו לקרקע
בית אשל היה אחד משלושת היישובים העבריים הראשונים שהוקמו בנגב, בתחילת שנות הארבעים, מתוך מטרה להיאחז בנגב לקראת הקמת המדינה העברית. ההתחלה במקום לא הייתה קלה: המתיישבים נאלצו להתמודד עם בעיית מים חריפה, חקלאות בתנאים מדבריים ויחסים מעורערים עם השכנים הבדוויים. היישוב היה קטן, בשטח כ-4 דונם, ובתיו היו מוקפים חומה להגנה.

בימי טרום הקמת המדינה העברית, התושבים הבדואים בסביבה והשכנים הערביים מבאר שבע התחילו להיות יותר ויותר עויינים כלפי היישוב המבודד והקטן. למרות האיומים משכניהם והפצרות הבריטים במתיישבים לעזוב למקום בטוח יותר, התושבים היו חדורי אמונה וסירבו לעזוב את המקום.

במהלך מלחמת העצמאות פלש הצבא המצרי לבאר שבע הסמוכה, והטילו מצור על היישוב הקטן במשך כשנה. למרבית המזל, התושבים התכוננו היטב והצליחו לעמוד בכך, במידה רבה בזכות תמיכה אווירית שנשמרה בין בית אשל לבין שאר חלקי ישראל.

כאשר הצבא המצרי הלך והתקרב לבית אשל, במאי 1948, פונו מהיישוב כל הנשים והילדים. ביישוב נותרו בסך הכל כ-45 מתיישבים ולוחמי פלמ"ח שבאו לעזרתם ולהגנת היישוב. המצריים תכננו לכבוש את היישוב הקטן, וב-20 במאי 1948 אף הפגיזו את היישוב במאות פגזים ביום אחד. למרות ההרעשה הכבדה, לא עלה בידם לכבוש את הישוב. במשך חמשת החודשים שבאו לאחר מכן, הפגיז הצבא המצרי את בתי היישוב הספורים ללא הפסק – אך עשרות המגינים הבודדים היו מחופרים היטב בעמדותיהם ובמקלטיהם, ויכלו לצבא המצרי למרות הקשיים הרבים והתנגדו ככל יכולתם.

בסופו של דבר שוחררה באר שבע בידי צה"ל באוקטובר 1948, וכך הוסר האיום המצרי מעל בית אשל. עם זאת, המלחמה והמצור המצרי הותירו הרס וחורבן רב ביישוב הקטן, וכך המצפה ננטש ותושבי בית אשל יסדו את מושב היוגב שבעמק יזרעאל.
כיום זהו אתר לאומי המשמר את גבורת המגינים המועטים שעמדו אל מול הצבא המצרי ובלמו את התקדמותו. במקום ניתן לראות את שרידי החפירות, תעלות הקשר ועמדות השמירה שסביב היישוב. כיום האתר סגור למבקרים ומיועד לשמש כמשרדי פארק נחל באר שבע.

בית הביטחון מבטחים:

המקום טומן בחובו סיפור גבורה אל מול מתקפת טנקים בריטית. מבטחים הוקם כקיבוץ בשנת 1947. שנה לאחר מכן, כשהיישוב בסך הכל בן שנה, עם בתים אחדים וללא יותר מכמה עשרות תושבים, הבריטים הגיעו למקום ודרשו ממגיניו המועטים של הקיבוץ להעביר לידיהם מכונית משא שהייתה ברשותם מכיוון שהבריטים חשדו שמכונית המשא הייתה שייכת לערבים ושנלקחה מהם. התושבים המעטים התנגדו לכך. התגובה הבריטית הייתה קשה: הבריטים קירבו טנקים אל עבר היישוב והפגיזו אותו בעשרות פגזים. שישה מהם פגעו בבית הביטחון של הקיבוץ, והרגו את אחד התושבים, חיים פישר. בסופו של דבר, הבריטים עזבו את השטח.

לאחר מלחמת העצמאות, התושבים החליטו להצטרף לקיבוץ ניצנים שבאזור אשקלון וכך ננטש מבטחים למשך שנתיים עד שיושב מחדש בידי עולים חדשים מכורדיסטן וממרוקו. כיום, המבנה היחידי ששרד מההתיישבות המקורית של מבטחים הינו בית הביטחון, ועקב הסיפור זכה להכרה כאתר לאומי. יש לציין כי האתר נמצא בלב אזור חממות המושב, כך שהגישה ברכב פרטי עשויה להיות קשה. מומלץ להגיע למקום ברגל או באופניים מהיישובים הקרובים.

אתר לאומי בית הביטחון בצאלים

קיבוץ צאלים (במקור נוסד בשם "שרשים") הוקם בשנת 1947, אך ננטש במלחמת העצמאות ותושביו עברו לצפון. את מקומם החליפו צעירים ניצולי שואה מאיטליה שהקימו את הקיבוץ מחדש בתחילת 1949 במיקומו החדש, מדרום לאתר המקורי. כיום נותרו במקום מספר מבנים וביניהם בית הביטחון, אשר הפך לבית תרבות לאחר מלחמת העצמאות ועם השנים הוכרז כאתר לאומי. במקום גם מגדל מים, בריכת מים, בור ביטחון ושרידים מבתיה הישנים של צאלים. המבקר באתר ימצא שלטי הסבר על ימיו הראשונים של הקיבוץ ועל השימוש במבנים במהלך מלחמת העצמאות ובשנותיו הראשונות של הקיבוץ.

אתר לאומי מצפה גבולות

מצפה גבולות הוקם בתחילת שנות הארבעים על מנת לקדם את נושא ההתיישבות העברית בנגב, שהיה פחות אטרקטיבי להתיישבות עקב תנאי מזג האוויר המדבריים במקום, וזכה לשמו בזכות קרבתו למפגש הגבולות בין ישראל, מצרים ועזה (כ-15 ק"מ ממערב למצפה גבולות). עם השנים היישוב עבר ממקום זה למקומו הנוכחי כקילומטר משם והמקום הפך לאתר לאומי בעל ערך היסטורי. חלק מהמבנים והחומה הסובבת אותם בנויים מלבני בוץ ותבן שהיו חומרי הגלם של האזור, צבעם החום של המבנים משתלב היטב בצבע המדברי הסובב את האתר.

באתר נראה שלטי הסבר רבים על ההתיישבות ובמקום ובעיקר סביב מאמציהם של המתיישבים ליצור מקורות מים זמינים באזור מדברי עם , שכללו בין היתר חפירת בארות מים (המים התגלו כלא מתאימים לשתייה עקב מליחותם הגבוהה) ואיסוף מי הגשמים המועטים ע"י ציפוי האדמה באספלט בעל שיפוע אשר הוביל את המים למאגרי מים תת קרקעיים. בסופו של דבר היישוב התחבר לתשתית של מקורות והבעיה נפתרה.
האזור אמנם מדברי, אך כיום החקלאות באזור משגשגת הודות לניצול טכנולוגיות השקייה מתקדמות. ואמנם, בדרכנו למצפה גבולות נחלוף על פני מרחבי שדות חקלאיים מוריקים.

שלושת האתרים האחרונים שהוזכרו – גבולות, מבטחים וצאלים – ממוקמים על ציר הטיולים "דרך השדות" מצאלים דרך מצפה גבולות למבטחים, וניתן לשלב ביקור בשלושת האתרים באותו הטיול.

הכתבה באדיבות אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל". למידע נוסף על אתרים לאומיים אלו, כולל דרכי הגעה ותמונות וכן להמלצות נוספות על אתריטיול נוספים ברחבי הדרום ניתן לבקר בקטגוריית "טיולים בדרום" שבאתר.

 

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים